בקצרה

לפי סעיף 94ב, מוכר מניות יכול לסווג חלק מרווח ההון כדיבידנד עד גובה הרווחים הראויים לחלוקה (רר"ל). שינוי מבנה מאפס בדרך כלל את יום הרכישה של המניות, ולכן ההוראות בחלק ה2 נועדו לשמר את הרר"ל שהיה לבעל המניות ערב שינוי המבנה – בלי שייפגע ובלי שירוויח. ההוראות מפוזרות: חלקן בגוף הסעיף, חלקן בתקנות, וחלקן רק בהחלטות המיסוי. בעניין פלר נקבע כי בסעיף 104א הרר"ל אינו עובר לבעל המניות, אלא נשאר בחברה המועברת.

לאחרונה ניתן פסק הדין בעניין פלר (ע"מ 70919-01-23, בית המשפט המחוזי בחיפה). מבחינת שינויי המבנה לא מצאתי בו חידוש משמעותי, אבל אחד הנושאים שבהם עסק הוא חישוב הרווחים הראויים לחלוקה (רר"ל) לאחר שינוי מבנה. בלי לסבך יותר מדי: בית המשפט קבע שבמכירת מניות שהוקצו בשינוי מבנה לפי סעיף 104א, יום הרכישה המקורי נשמר לצורך החישוב הליניארי בלבד, ולא לצורך הרר"ל. זו הזדמנות טובה לעשות סדר בנושא הרר"ל בשינויי מבנה.

למה זה חשוב?

לפי סעיף 94ב, מי שמוכר מניות יכול לסווג חלק מרווח ההון כאילו היה דיבידנד, עד גובה הרר"ל. לחברה שמוכרת מניות של חברה בת ישראלית זה יכול להיות ההבדל בין מס חברות מלא לבין פטור. החישוב נשען על שני נתונים: יום הרכישה של המניות ושיעור ההחזקה.

הבעיה בשינויי מבנה

כמעט כל שינוי מבנה קובע שיום הרכישה של המניות המוקצות יהיה יום שינוי המבנה, ולפעמים הוא גם משנה את שיעור ההחזקה (למשל במיזוג). בלי הוראה מיוחדת, הרר"ל שנצבר עד שינוי המבנה היה נמחק, ושינוי מבנה שאמור להיות ניטרלי מבחינת מס היה פוגע בנישום.

העיקרון המנחה

לשמר את הרר"ל שהיה לבעל המניות אילו מכר את מניותיו ערב שינוי המבנה. בלי שייפגע, ובלי שיזכה בעקבות שינוי המבנה בהטבה שלא הייתה לו קודם.

איפה ההוראות נמצאות?

ההוראות הנוגעות לרר"ל מפוזרות בחלק ה2 לפקודה:

השורה התחתונה

בכל שינוי מבנה כדאי לחשב את הרר"ל ערב העסקה ולשמור את התחשיב ליום המכירה העתידי. כשאין הוראה בחוק או בתקנות, כדאי לקבוע במפורש בהחלטת המיסוי איך יטופל הרר"ל, וכך למנוע ויכוח עתידי עם פקיד השומה. מתכננים שינוי מבנה? שלחו לי הודעה ונבחן יחד את הנקודה הזו מראש.