סוגיית שווי החברות היא אחת הסוגיות המהותיות ביותר בשינויי מבנה. בכל שינוי מבנה היא משפיעה על התמורות המוקצות לכל בעל מניות, על יחס האחזקה בין הצדדים, ובמיזוגים ובפיצולים היא מהווה את אחד התנאים העיקריים אשר יקבעו האם ניתן בכלל לבצע את המיזוג או הפיצול בפטור.
להלן כמה נקודות חשובות ומהותיות שעולות תמיד בהערכת שווי:
- חובת מומחה חיצוני במיזוג ופיצול — במיזוג ובפיצול יש להציג הערכת שווי של "מומחה": מי שעיסוקו הערכות שווי, אינו צד קשור לחברות ואינו נותן להן שירותים דרך קבע. רשות המסים לא מכתיבה את שיטת ההערכה או את תוכנה, אלא רק דורשת שהמומחה יאשר כי מתקיימים יחסי השווי הנדרשים בחוק.
- האם אפשר לקבל פטור? ככלל לא. עמדת מחלקת שינויי מבנה לאורך שנים היא שהערכת שווי היא תנאי מחייב במיזוג/פיצול, וזאת גם כשקיים מדד חיצוני לשווי (כגון עסקת רכישה או מחיר מצוטט בבורסה) — גם אז נדרשת עבודת הערכה שתאשר כי אותו מדד חיצוני משקף את שווי השוק. פטור אמיתי קיים רק בחריגים ספציפיים, כגון מיזוג בת לאם או מיזוג בין "חברות אחיות" העומד בתנאי התקנות המיוחדות.
- לא תמיד צריך לנקוב בשווי מוחלט — המומחה לא חייב לקבוע את שווי החברות במספרים, אלא רק להצביע על "שווי יחסי" — היחס בין החברות. זה מקל במקרים בהם קשה אובייקטיבית לתמחר (למשל חברות ביטוח, בשל ההתחייבות האקטוארית), או כשהצדדים מעדיפים שלא לחשוף שווי מוחלט אך אפשר להעריך את היחס.
- שינויי מבנה שאינם מיזוג/פיצול — רף נמוך יותר. למשל בהעברת נכס לחברה (104א) או בהעברות בין חברות אחיות/לחברת אם (104ב(ו), 104ג), ניתן להסתפק בהערכה פנימית או "הערכת הנהלה", ללא צורך במומחה חיצוני — למעט כשמדובר בנכס מקרקעין, שם תידרש בכל מקרה הערכת שמאי מקרקעין חיצוני לצורך מס רכישה.
- כשקשה להעריך שווי — אפשר לפעמים לפשט. במקרים בהם קיים קושי משמעותי להעריך את שווי החברות, ניתן לעיתים להגיע להסכמות ולהסתמך על יחס ההון העצמי בין החברות כתחליף להערכת שווי מלאה, אולם גם אז יש צורך שהמומחה החיצוני יאשר כי הנתון שנבחר משקף את שווי השוק.
לסיכום
זהו רק קצה הקרחון — לכל מקרה נסיבות משלו, וכדאי לבחון את סוגיית השווי בשינוי מבנה בשלב מוקדם ככל האפשר. שוקלים שינוי מבנה ורוצים לבדוק את הנקודה הזו מראש? אפשר ליצור קשר.